קרטוקונוס

עדשות מגע | רז אופטיק
קרטוקונוס
קרטוקונוס
 Keratoconus / קרנית חרוטית 

 קרנית - Kerto 

 
חרוט  - Conus 

 

מחלת עיניים הגורמת לקרנית (החלק השקוף הכיפתי והקדמי של העין) למתיחה בצורה לא אחידה, להדקקות עוביה, היחלשותה ולבלט בצורת חרוט (קונוס) הגורם לעיוות קשה בחדות הראייה.

המחלה הינה מחלה איטית,לא דלקתית ולא כואבת ומתבטאת בשינויים דחופים במרשם המשקפיים בעיקר באסטיגמציה לא אחידה (קימורים שונים בצירים שונית של הקרנית ), מיופיה (קוצר ראייה) ובד"כ פוגעת בשתי העיניים במידה שונה.

לעתים מלווה בתופעות אלרגיות עם רצון לעתים קרובות לשפשף את העיניים.

שכיחות המחלה בקרב כלל הציבור 1:2,000.

במחלה קיים סיכון גנטי משפחתי, שכיחות בצעירים בתקופת גיל ההתבגרות ונפוצה יותר בקרב ילידי אגן הים התיכון.

לרוב מתחילה המחלה להתפתח בחלקו השני של העשור השני לחיי האדם ויכולה להמשיך להתפתח עד ראשית העשור הרביעי לחיו.

בשלבי המחלה הראשונים לא מרגישים בבעיה כלשהי,אך המחלה מתקדמת באיטיות , הולכת ומחמירה וגורמת :

* טשטוש בחדות הראייה
* הופעת "הילות אור" 
* סנוורים בלילה 
* כפילות ראייה בעין אחת
* ירידה בראיית עומק (ראייה תלת מימד).
* לעיתים המחלה גורמת לתגובה אלרגית עם תחושה של צריבה וגירוד בעיניים.



אבחון המחלה:


בדיקת רפלקס אדום (Retinoscopy):

מכשיר הבודק את כוח השבירה האופטי של העין ע"י רפלקס אור המוחזר מהרשתית (החלק האחורי של העין). באבחון המחלה הרפלקס הופך למעוות ובלתי סדיר.

מנורת סדק (Slit Lamp):

מיקרוסקופ הסורק באמצעות קרן אור את צורתה החרוטית של הקרנית ואיתור סימנים קלינים על הקרנית כמו הדקקות והצטלקות באזור המעוות.

עובי קרנית (Pachymeter):

מכשיר למדידת עובי הקרנית במיקרונים.
עובי קרנית נורמלי מעל 510 מיקרון , בין 510- 446 מיקרון קרטוקונוס התחלתי, מתחת 400 מיקרון קרטוקונוס מתקדם מאוד . 

מיפוי קרנית (Corneal Topography):

הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון המחלה.
מכשיר המצלם את העין ומודד את הקימורים והגבהים השונים על פני הקרנית.
התבנית השכיחה ביותר לאבחון קרטוקונוס היא "התרוממות" וקמירות גבוהה בדרך כלל בחלק התחתון של הקרנית באופן לא סדיר.
אבחנה וקביעה טופוגרפית של קרטוקונוס יכולה להיעשות גם ללא כל תלונה מצד החולה וכשראייתו מלאה.

מכשיר טופוגרפי מתקדם מודד גם את הקמירות האחרונית של הקרנית שהינה גם אינדיקציה חשובה למחלה.




דירוג/שלבי המחלה:


Severe (חמור ביותר) :

הצטלקות מרכז הקונוס, הידקקות, סטרייה (סמני מתיחה), טבעת משקעי ברזל בשכבת האפיתל (השכבה העליונה של הקרנית). 
תמונה טופוגרפית של אי סדירות ניכרת על פני הקרנית.

*הידקקות הקרנית מתחת ל 300 מיקרון בקודקוד הקונוס.



Moderate (מתון יותר) :

ממצאים כמו בדרגה אחת אך ללא הצטלקות.

*הידקקות הקרנית עד 300 מיקרון בקודקוד הקונוס.



Mild (ביניים) :

כמעט ואין סימנים קליניים אך קיים הבדל של מעל שני דיופטר במיפוי הטופוגרפי בערך שנקרא I.S. 
(מודד את היחס שבין הקימור העליון והתחתון של הקרנית בשלוש טבעות מיפוי).

*הידקקות הקרנית עד 400 מיקרון בקודקוד הקונוס.



Form Fruste (התחלתי) :

היעדר סימנים קליניים בכלל.
קיים צלינדר לא סדיר אך יציב והבדל של פחות משני דיופטר במיפוי הטופוגרפי בערך שנקרא I.S .

*הידקקות הקרנית עד ל 450 מיקרון בקודקוד הקונוס.





סימנים קליניים :


Descement's Folds -  קוי מתח צרים באיזור מרכז הקרנית וקצת למעלה.

Flieisher's ring - טבעת חומה מסביב לקונוס של הקרטוקונוס (מגדיר את איזור הקונוס)

Munson's Sign -  כשמסתכלים למטה הקרנית יורדת למטה ובגלל שהיא בולטת רואים בליטה בעפעף התחתון.

Vogt's Striae - קוי מתיחה אנכיים בשכבת הסטרומה והדצמנט של הקרנית ובאזורי הקונוס.



דרכי טיפול ומעקב :

בשלבים הראשונים של המחלה ניתן לתקן את חדות הראייה על ידי משקפי ראייה עם צלינדרים גבוהים.

לאחר מכן , עם התקדמות המחלה ( דרגה 2,3,4), עדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס.

בשלב זה עדשות מגע מאפשרות לחולה חדות ואיכות ראייה טובה יותר מכל אמצעי אופטי אחר.

לתחושה של גירוד העיניים / אלרגיה ניתן לטפל בתרופות על בסיס סטרואידים.


מעקב:


יש חשיבות לבצע אחת לשנה/חצי שנה ביקורת באמצעות מכשיר למיפוי קרנית קדמי ואחורי ומדידת עובי קרנית במכשיר זהה בכל פעם ע"מ לבצע השוואה דיגיטאלית ולבחון את התקדמות המחלה.


במכשיר בודקים ארבעה קריטריונים להשוואה דיגיטאלית:

1. שינוי בטופוגרפיה במשטח הקדמי של הקרנית - התרוממות קידמית.

2. שינוי בטופוגרפיה במשטח האחורי של הקרנית - התרוממות אחורית.

3. שינוי בעוביה של הקרנית - הידקקות.

4. שינוי בחדות ראייה המתוקנת עם תיקון אופטי ע.מ/משקפיים BCVA.



אצל ילדים מומלץ לבצע מיפוי קרנית פעם בחצי שנה/ארבעה חודשים.

בד"כ מעל גיל 40 אין צורך לבצע מיפוי קרנית - המחלה כבר לא מתקדמת. 

בגלל הקשר הגנטי , מומלץ לבדוק את יתר בני המשפחה ע"מ לשלול קיום המחלה גם אצלם.



עדשות מגע:

הטיפול היעיל והטוב ביותר לשיפור חדות ואיכות הראייה לחולי קרטוקונוס.

העדשות מגע לקרטוקונוס יוצרות משטח אופטי תקין ואכותי יותר ומבטלות/מקטינות  את העיוות האופטי של שיוצר הקונוס.


ישנם סוגים רבים של עדשות מגע לקרטוקונוס עם חומרי גלם ועיצובים שונים: 

עדשות מגע רכות טוריות/צלינדר  או רכות לקרטוקונוס א-ספריות (בשלבים מוקדמים של המחלה) 

עדשות מגע קשות קוטר קטן/בינוני 8-10 מ"מ  RGP 

עדשות מגע Piggyback (עדשה קשה RGP על עדשה רכה יומית)

עדשות מגע היברידיות (עדשה רכה סיליקון שבתוכה מושתלת עדשה קשה RGP)

עדשות מגע קשות סקלרליות 23-18 מ"מ , מיני -18-15  מ"מ , סמי 15-14 מ"מ  
 

*** עוד פרטים על עדשות מגע סקלרליות -  לחצו כאן


*** על נוחות ואיכות ראייה עם עדשות מגע לקרטוקונוס  -  לחצו כאן


היתה טענה כי שימוש בעדשות מגע קשות קטנות RGP מאטות את התפתחות המחלה, אך אין לכך כל בסיס מדעי.



ניתוח למניעת הידרדרות המחלה  "שיטת הצילוב" (cross linking):

בשיטה זו מקלפים את שיכבת האיפתל בקרנית ומטפטפים ויטמין B הנקרא ריבופלין וקרני אולטרה סגול על מנת ליצור סיבים חדשים של קולגן בשכבת הסטרומה ( השכבה העבה והקבועה בקרנית ) המיועדים לעבות ולחזק את הקרנית , וע"י כך להקטין את עיוות הקרנית ולמנוע הידרדרות במבנה שלה.

הטיפול נעשה בתנאי :
1. שחדות הראייה מידרדרת ( פחות מ 6/12 עם תיקון אופטי)
2. קימור הקרטוקונוס גדל בדיופטר אחד
3. ו/או הידקקות הקרנית במהלך שנה אחת.

אצל ילדים מבצעים בד"כ את הניתוח מבלי לחכות להידרדרות המחלה.

הניתוח נעשה בהרדמה מקומית וללא אישפוז .

המטופל משוחרר  עם עדשת מגע טיפולית בעין לתקופת ההחלמה כשבועיים.

* כיום הניתוח נמצא גם בסל הבריאות.


ניתוח השתלת טבעות:


בדרגה 2 ניתן לבצע השתלת טבעות בצורת קשתות פלסטיק דקות (Intacs) בהיקף הקרנית , שמטרתן לשטח את הקרנית באזור של הקרטוקונוס. שיטה זו אינה יכולה לעצור את התקדמות המחלה לאורך זמן ובדרך כלל אינה פותרת את החולה מלהרכיב משקפיים או/ו עדשות מגע.



ניתוח השתלת קרנית:


כשחדות הראייה נפגעת באופן חמור בגלל הידקקות והצטלקות הקרנית באופן שיש עכירות קשה בציר הראייה, נאלצים לבצע השתלת קרנית מלאה.
שתל הקרנית נלקח מתורם אשר לא סבל ממחלות או ניתוחי עיניים , בזמן שאינו עולה על ארבע שעות לאחר מותו ובד"כ עדיפות לתורם צעיר בגיל 10-20 שנה.

גודל השתל נע בין חצי מ"מ ועד לגודלה המלא של הקרנית ומותאם לאזור הפגוע.

אין צורך בהתאמת סוג הדם בין התורם למושתל מכיוון שלקרנית אין אספקת דם ישירה באמצעות כלי דם.
קיימת הסכנה של דחייה חיסונית ( 10%-20% ) היכולה להופיע בכל זמן , ואף עשרות שנים לאחר ההשתלה , אולם שכיחותה עם הזמן הולכת ויורדת ורובן של הדחיות החיסוניות מופיעות בשנה הראשונה לאחר ההשתלה.

אחת הבעיות השכיחות בניתוחי השתלת קרנית , אשר פוגעות בחדות ואיכות הראייה גם כאשר השתל שקוף לחלוטין , היא קיומו של עיוות פני שטח השתל ואסטיגמציה גבוהה , הנובעת ממתח התפרים .

בתקופה של כשנה עד שנתיים מיום ההשתלה מוצאים בהדרגה את התפרים ולבסוף מגיעים לתוצאות ויזואליות יחסית טובות
(אם חדות הראייה ללא תיקון אופטי חריג הינם טובים אין בהכרח בהוצאת כל התפרים גם לאחר השנה הראשונה).

במקרים בהם נותר השתל עם עיוות גדול וחדות ואיכות הראייה גרועים או/ו יש הפרשים גדולים בתיקון הדיופטרי בין שתי העיניים, ניתן להתאים עדשות מגע מסוג סקלרליות או סמי/מיני סקלרליות.
במידה וזה לא מצליח יש לשקול ביצוע פעולות כירורגיות כגון חתכים בהיקף הקרנית בציר הקמור ע"מ להפחית את כמות האסטיגמציה ולאפשר התאמת משקפיים או עדשות מגע בצורה טובה יותר.


להמלצות מטופלים   לחצו כאן



נכתב ע"י  שחר רז , אופטומטריסט קליני מחלקת עיניים , ביה"ח בילינסון פ"ת