השתלת קרנית

הקרנית היא החלק הקדמי והשקוף של העין דרכה עוברים קרני האור ומתמקדים ברשתית. הקרנית מהווה 80% מהכוח האופטי של העין.

במקרים שהקרנית הופכת להיות עכורה כתוצאה מחבלה, ניוון קרנית, פגיעה לאחר ניתוחי עיניים, קרטוקונוס ( עיוות והצטלקות הקרנית ) או סיבוך לאחר זיהום קשה בקרנית יש צורך להשתיל קרנית חדשה מתורם אדם.

כיום קיימות שתי טכניקות עיקריות להשתלת קרנית:

האחת באמצעות החלפת כל הקרנית ותפירה מסביב  PKP( מקסימום 32 תפרים )

והשנייה החלפת רק השכבות הפגועות ללא תפרים מרוביםDSAEK , DALK .

במהלך תקופת ההחלמה מסירים את התפרים בהדרגה, תהליך שנמשך שנה עד שנתיים , ובאופן זמני מעדכנים את המרשם במשקפיים.

בדיקת הראייה בתקופת ההחלמה הינה מורכבת ודורשת מיומנות גבוהה של האופטומטריסט מכיוון שהמכשירים האוטומטיים בד"כ לא יכולים לבצע מדידה בגלל העיוות הגדול שהתפרים יוצרים בקרנית.

במקרים שהקרנית החדשה אינה מאוד מעוותת או במקרים שאין הבדל גדול בכמות הליקוי בין שתי העיניים ניתן להתאים משקפיים רגילים.

במקרים האחרים חייבים להתאים עדשות מגע מסוגים שונים ובהתאם למקרה ורק לאחר שהוסרו התפרים או שנותרו מספר קטן מאוד של תפרים בעין.

בכדי לבצע התאמה בריאה של עדשות מגע לאחר השתלת קרנית, חובה לערוך צילום במכשיר טופוגרפיה הממפה את האזורים השונים של הקרנית ומציג מפה מדויקת היכן האזורים הגבוהים/מקומרים , והיכן האזורים הנמוכים/שקועים של הקרנית.

האזורים השונים מתארים את מבנה הקרנית במדויק ומודדים את הכמות והמיקום שלה על פני הקרנית , המונח "אסטיגמציה", המתוקן באמצעות מונח הנקרא "צלינדר".

ההתאמה מתחלקת לשלושה סוגים של עדשות מגע :

1. עדשת מגע רכה: מותאמת כאשר העיוות בקרנית אינו גדול מידי ובמקרים שעדיין נותרו מספר קטן של תפרים בעין. העדשות מיוצרות עם צלינדר בחלק האחורי ומיוצבות באמצעות משקולת מזערית או באמצעות מבנה אליפטי מיוחד. קימורי העדשה נבנים מעט שטוח מקימורי הקרנית , הקוטר גדול מקוטר הקרנית ( 13.00-15.00 מ"מ ) וחייבת להיות תזוזה קטנה בעין.
   תפוגת העדשה כשנה עד כשנתיים.
2. עדשת מגע קשה נושמת: מותאמת כאשר העיוות בקרנית גדול ומכוון שהעדשה עשויה מחומר קשיח, נעשה התיקון לעיוות האופטי באמצעות שכבת הדמעות שמתחת לעדשה.
   תיקון זה מאפשר איכות ראייה טובה יותר מכל אמצעי אופטי אחר ( משקפיים/עדשת מגע רכה ).
   העדשה מורכבת מחומרים מתקדמים בעלי אווירות חמצן גבוהה מאוד וזוויות הרטבה נמוכות.
   קימורי העדשה נבנים לפי המבנה השטוח של הקרנית ובשיטת ההתאמה באמצעות אחיזת העדשה ע"י העפעף העליון או ע"י מרכוז העדשה בקרנית.
   בדיקת ההתאמה חייבת להתבצע באמצעות חומר צביעה הנקרא "פלורוסין" הצובע את שכבת הדמעות ומצביע מחד על אזורי מגע של העדשה עם הקרנית העלולים לגרום לפציעה ומאידך לאזורים ללא תחלופת דמעות העלולים לגרום לזיהום.
   קוטר העדשה קטן מקוטרה של הקרנית ( 8.00-10.5 מ"מ ) ותפוגתה כשלוש שנים.
3. עדשת מגע מיני סקלרה: מותאמת במקרים בהם לא הצלחנו להתאים עדשה קשה נושמת.
   העדשה מונחת בעיקר על הלובן ( החלק הלבן של העין ) ומתרוממת מעל הקרנית. התחושה נוחה מכיוון שאין מגע וחיכוך בין העדשה לקרנית. ההתאמה חייבת להתבצע באמצעות סט של עדשות ניסיוניות ובצביעת העין בחומר הנקרא פלורוסין.

   במקרים שאין תחלופת דמעות טובה מתחת לעדשה ניתן לייצר את העדשה עם חורים מזעריים בשוליים. העדשה מורכבת מחומרים מתקדמים כמו עדשת מגע קשה נושמת רגילה.
   קוטר העדשה גדול מאוד ( 17.50 – 14.50 מ"מ ) ותפוגתה כשנתיים.